אל עברה נ' משרד עו"ד: ירון גיגי

פסק דין

התביעה שלפני היא תביעת השבה של שכר טרחת עורך דין.

עובדות המקרה

התובע הוא אביו של מי שהיה אסיר.

התובע פנה לנתבע, שהוא עו"ד במקצועו, על מנת שייצג את בנו בהליכים מול שב"ס.

על פי גרסת התובע, סוכם בין הצדדים כי הנתבע ייצג את בנו בכל הליך כלפי השב"ס עד לשחרורו ממאסר תמורת 10,000 ₪.

התובע טען כי לאחר שהנתבע ייצג אותו בעתירה מנהלית אחת מול שב"ס, בעקבותה אכן יצא הבן לחופשה, פנה אליו בשנית מששב"ס סירב להוציא את הבן לחופשה נוספת, אך הנתבע ביקש תשלום נוסף בגין הייצוג בעתירה הנוספת, בניגוד למוסכם בין הצדדים.

על פי גרסת הנתבע, אכן התובע פנה אליו לקבלת ייצוג משפטי עבור בנו, אולם לטענתו, סוכם בין הצדדים כי הסכום של 10,000 ₪ כולל שני ייצוגים.

האחד, עתירה מנהלית כנגד שירות בתי הסוהר בגין אי מתן חופשות. השני, ייצוגו בוועדת השחרורים על מנת להפחית שליש ממאסרו.

לטענת הנתבע גם התשלומים היו בהתאם, תשלום אחד מיידי, בשל ייצוג מיידי בעתירה המנהלית והשני המחאה מעותדת הסמוכה למועד הצפוי לוועדת השחרורים.

לאחר הגשת העתירה המנהלית פנה הנתבע לשב"ס והגיע עמם להסכמות שהוגשו לבית המשפט המחוזי, הבן של התובע יצא לחופשה.

על פי החלטת שב"ס הבן הפר, לכאורה, את תנאי השחרור בחופשה ובשל כך נשללה פעם נוספת האפשרות לצאת לסבב החופשות הבא.

לטענת הנתבע, פנה אליו התובע וביקש ייצוג נוסף אך הנתבע סרב לייצג ללא קבלת שכר טרחה עבור ייצוג נוסף בעתירה נוספת.

הנתבע טוען כי התובע דיבר אליו בטון שלווה באיומים מפורשים קשים ומרומזים ואף שקל להגיש תלונה במשטרה.

משכך הודיע הנתבע לתובע כי אינו מוכן לייצגו בעתירה הנוספת אותה ביקש התובע להגיש בשם בנו ואינו מוכן לייצגו גם בוועדת השחרורים.

הנתבע השיב לתובע את ההמחאה המעותדת של 5,000 ₪ בגין ייצוג בוועדת השחרורים.

מטעם התובע העיד התובע, מטעם הנתבע העידו הנתבע ועו"ד סתיו עמר.

דיון

למעשה, קיימות בפניי שתי גרסאות סותרות ביחס לשהוסכם בין הצדדים.

אין חולק כי הסכם שכר טרחה לא נחתם.